Skip Navigation Linksדף הבית > ערך אנציקלופדי
 
 
הרב צבי הירש קלישר ( 1795 - 1874 )


קווים לדמותו ופועלו

הרב קלישר נולד בשנת 1795 בעיר ליסק, שבחבל פוזנן, במערב פולין. ונפטר בשנת 1874 לפני שהוקמה תנועת 'חובבי ציון' ברוסיה, ועוד לפני שהומצאה המילה 'ציונות'. לאחר שגמר את לימודיו התורניים, קבל תואר רב, עסק בכתיבת ספרים ומאמרים בענייני הלכה מתוך עניין בנושאים אלה, אך לא התפרנס מרבנות . רק בגיל 41 (בשנת 1836) הביע לראשונה את דעותיו על השיבה לארץ ישראל. הוא כתב אז במכתב ששלח לראש השלוחה בברלין של בית רוטשילד:
"ראשית הגאולה תהיה על ידי סיבה טבעיתדהיינו לא על ידי נס. מבני אדם ועל ידי רצון המלכויות לקבץ מעט מני פזורי ישראל לאדמת קודש כמו שכתב הרד"ק..."
אגרת אל רוטשילד, 1836 [ג]

בשנה זו, שנת 1836, אף הציע, לרוטשילד לקנות את ארץ-ישראל מידי שליטיה המוסלמים.

אירועים שהשפיעו על הרב קלישר
מה גרם לרב קלישר, אדם ירא שמים שכל עולמו בלימודי קודש והלכה, לעסוק בנושאים מעשיים- פוליטיים ולאומיים? מה גרם לו להאמין, דווקא בתקופתו, שניתן לשוב לארץ ישראל וליישבה ביהודים? ובעיקר, מה גרם לו להאמין שיש לפעול ולקדם את הגאולה במעשים אנושיים - דבר שסתר לגמרי את האמונה הדתית לפיה, יש לחכות לביאת המשיח שתגיע באורח ניסי רק על פי רצון האל?
כמה אירועים חשובים אירעו בתקופתו והשפיעו עליו. חלקם התרחשו בתוך בעולם היהודי, ואחרים בעולם שסבב אותו , בהיסטוריה של עמים שבתוכם חי.
בתוך העולם היהודי, קמו ועלו בימיו יהודים שצברו כוח כלכלי ופוליטי והפכו אמידים ובעלי השפעה גם בחברה הנוצרית ובחצרות מנהיגי העולם. היתה זו תופעה חדשה שעוררה בר' קלישר תקוות גדולות ותחושה שהנה משהו גדול קורה. הוא ראה במעמדם המכובד סימן לתחילת הגאולה ממש. הנה, לראשונה יהודים בני עם רדוף ,עני, מושפל ונחות זוכים לעמדת כוח, הערכה וכבוד:
"האם לא הגענו כבר לדרגה הראשונה של הגאולה.... על-ידי אנשים מהוללים כמו פולדאשיל פולד (1800 - 1867) יהודי - צרפתי מתבולל, שימש כשר האוצר במדינתו ב- 1850 - 1867., רוטשילדמשפחת בנקאים יהודיים, שהמעמד הכלכלי הרם אליו הגיעו בפעילותם העסקית העניק להם עוצמה פוליטית ניכרת במדינות שונות באירופה., מונטיפיורימשה מונטיפיורי (1784 – 1885) פילנתרופ יהודי - בריטי, בעל מהלכים בחברה הגבוהה באנגליה ובאירופה כולה; פעל רבות למען יהודים במצוקה ברחבי העולם ובמיוחד למען היישוב היהודי בארץ ישראל. וכו'. שהם לא רק נכנסים לארמונות המלכים, אלא יש להם שם השפעה רבה."
מתוך 'המגיד' 1863 [קצו]

אירועים דרמטיים שאירעו בחיי אומות שבתוכם, או בסמוך להן חי, אף הם יצרו מהפך בעולמו ובתודעתו. לראשונה נחשף לעמים שהחלו להיאבק על לאומיותם. לראשונה חש שניתן במאבק , בעשייה מכוונת, בהשקעת משאבים אנושיים לשנות את המציאות שבה חי העם.
האזור, שבו פעל וחי הרב קלישר , נמצא במזרח פרוסיה אזור-חיץ שנשלט על ידי גרמניה במאה התשעה עשרה. מבחינה יהודית, באזור זה עבר קו הגבול שבין תרבות הגטו המסורתית של העולם החרדי הישן , שהוא עצמו היה נציג מובהק שלה, לבין העולם של היהדות המערבית באירופה, שהלכה והשתלבה ברעיונות לאומיים, ליבראליים וחדשניים שהופצו אז במערב אירופה. הפולנים, בתחום שבו ישב, נאבקו אז על לאומיותם ועצמאותם כנגד הרוסים, והובסו בשתי מרידות (בשנת - 1830 ובשנת -1863).
הציבור היהודי באזור זה היה גדול מאוד, ולאופן שבו הגדירו את עצמם היהודים: כפולנים, כרוסים או כבני לאום נפרד, היתה חשיבות צבאית ופוליטית רבה. הרב קלישר נחשף למאבקים לאומיים אלה של הפולנים. הוא חשב שיש 'לגייס' את רוח התקופה לטובת היהודים ושיבתם לארצם.
"מה שנוגע ללאומיות; הרי יש לנו די דוגמאות, איך נותנים עמים אחרים מרכושם ומדמם, כדי להשיג מחדש את לאומיותם שאבדה להם מזמן, ושום קרבן אינו יקר מדי להם, כדי להשיג אותה; על אחת כמה וכמה אנו היהודים שלאומיותנו קשורה קשר אמיץקשר חזק. כל כך לדתנו הקדושה, האם אנו נפול בזה בהשוואה לעמים אחרים?"
[מתוך Der Israelit קצד 1869[

פעילות למען שיבה לציון
בשנת 1860 הצטרף קלישר לתנועה למען יישבו ארץ ישראל שיוסדה בפראנקפורט ואחר-כך, בשנת 1862, פרסם את סיפרו "דרישת ציון". בספר זה, הוא מתאר תהליך איטי וממשך שראשיתו עליה מוגבלת לארץ-ישראל לקראת יישובה מחדש.
כאמור, קלישר שצמח בתוך העולם הדתי מסורתי, מרגע שהחל להאמין שיש לפעול למען תחייה לאומיות יהודית ולשוב לארץ ישראל, התפלמס והתווכח בלהט רב עם המשכילים ואנשי הרפורמה בדת. כל ניסיון להיטמע בחברה המקומית, כל ניסיון לשנות את טקסי היהודים או לחקות את מנהגי הדת המקומית, כל הסתרה של מהות המסורת הדתית הותקפה על ידו ונדחתה מכל וכל.

מהו יחודו של הרב קלישר?
בדעות, ובמחשבות שביטא, ואשר היו מאוד נועזות ופורצות דרך בתקופתו, ובמעשים שעשה להשגת מטרתו. למרות שהותקף על ידי יהודים מסורתיים, הוא נסע ברחבי אירופה בכדי לשכנע רבנים ואישים יהודיים להאמין ולתמוך ברעיון של שיבת ציון, פעל ותמך בעמותה שקנתה אדמות ביפו בשנת 1866, יצר קשרים עם אישים יהודיים כאדולף כרמייה, משה מונטפיורי, בנימין דה רוטשילד וכן עם קרל נטר מי שהקים בעזרתה של תנועת 'כל ישראל חברים' את בית הספר החקלאי " מקווה ישראל" בשנת 1870. בהקמת בית הספר החקלאי ראה הרב קלישר הגשמה של רעיונותיו. קלישר נפטר עוד בטרם מומש חזונו.
כיום, בישראל, נקרא על שמו של הרב הירש (צבי) קלישר הקיבוץ הדתי טירת צבי.



מתוך משנתו
השפעות חיצוניות
האמנציפציה
את תהליך האמנציפציה, זכיות האזרח שניתנו ליהודים בתקופתו, פירש הרב קלישר כאירוע שמעיד על ראשיתה של תחייה ושיבה לארץ ישראל.
"... כמו שכעת קרא השם יתברך חפשי ליהודים ברוב המדינות, וזהו הקדמה לשנהיה בארץ-ישראל בני חורין במהרה בימינו."
מתוך 'יציאת מצרים' (ביאור להגדה של פסח), 1864 [קס]


הרב קלישר שייך לבני דור, בקרב היהודים, שחשבו שהאמנציפציה מבורכת ותיטיב עם היהודים. היא בישרה , לדעתם, שינוי ושיפור במעמד היהודים. רק מאוחר יותר, חלה אכזבת מה ונעור החשש שמא האמנציפציה לא תוביל לחופש וכבוד אמיתי. בד בבד עם התחושה שהאמנציפציה מבשרת שינוי לטובה, הזהיר והדגיש, הרב קלישר, שאין לטעות ולחשוב שהגיעו ל שלווה ובטחון ויש מעתה להתערות בארצות שבהן חיים עכשיו.
"....והענין שאמרו הלא כעת טוב מאוד היה לנו להיות בני חורין במצרים, ולמה לנו ארץ אחרת".
מתוך 'ספר הברית' (פירוש על התורה), 1873 [קסח]


על שנאת ישראל
האנטישמיות המודרנית עלתה ופרחה באירופה החל משנות השבעים של המאה התשע עשרה, והיא היתה אחד הגורמים שהאיצו בראשי התנועה הציונית לפעול למען פיתרון בעיית היהודים והקמת מדינה יהודית. הרב קלישר נחשב לאחד מראשוני מבשרי הציונות, מפני שפעל עוד לפני היווצרה של האנטישמיות המודרנית במרכז אירופה ובמערבה. בימיו דובר על שנאת ישראל, ויחודו בכך שהבין וחש את הסכנה הטמונה בה עוד לפני שעלתה והתמסדה האנטישמיות המודרנית. הניסיון להידמות לגויים רק יעצים, לדעתו, את שנאת ישראל :
"ולא כאשר אנחנו עושים היום, אשר כל איש יבקש רק תחבולות להשתוות עם הנכרים בכל יכולתם, ובחוקותיהם ילכו למען ימצאו חן לפי דעתם והקל עולו מעליהם, ולא כן הוא, רק עוד יוסיפו קנאה ותחרות מן האומותהכותב רומז להתגברות העוינות כלפי היהודים לאחר שהשתלבו במדינות מושבם מבחינה תרבותית וכלכלית, ונתפשו כמתחרים בעמיתיהם מהחברה הסובבת.".
מתוך 'יציאת מצרים' (ביאור להגדה של פסח), 1864 [קסה]


התהליכים הפנים-יהודיים
תנועת הרפורמה
את הניסיונות ליצור 'יהדות חדשה' תקף הרב קלישר כבר בראשית דרכו, כאשר כתב כנגד התיקונים בדת של תנועת הרפורמה, שהחלה לפעול בגרמניה במאה ה- 19.
"וביותר נאחזה בזה כלי קרב, נגד עדת מרעיםהכוונה לתנועת הרפורמה, שתחילתה במאה ה-19 ביהדות גרמניה, אשר קראה לערוך תיקונים בדת בכדי להתאימה לאתגרי התקופה, ובראשם השתלבות כאזרחים שווי זכויות במדינה ובחברה. לדבריהם היהדות אינה לאום אלא אמונה דתית בלבד, ולכן שקדו על הוצאת היסודות הלאומיים מהתפילה. אשר קמו בעוונותינו הרבים לעת כזאת מחריבי דת מהרסי תורה מפירי אמונה"
מתוך 'הלבנון', 1868 [רסד]


תנועה זו ניסתה ליצור יהדות משולבת בתרבות ובאזרחות הגרמנית. דוברי הרפורמה טענו כי היהדות אינה מהווה עוד אומה, אלא אמונה דתית בלבד, ולכן שקדו על הוצאת היסודות הלאומיים מהתפילה, ובעיקר על המרת חזון הגאולה המסורתי, שבמרכזו שיבת עם ישראל לארצו, ביאת משיח והקמת בית המקדש בירושלים, בחזון גאולה כללית – לכל האנושות. בניגוד לדעת הרפורמים, האמין הרב קלישר שהעם, התורה וארץ ישראל הם אחד וזוהי הבחירה האלוהית לראות בהם אחדות גמורה:
"אחד הוא אלהינו, ובאחדותו בחר לו עם אחד גוף הישראלי, ארץ אחת נחלת עם הישראלי, ותורה אחת תעודה בישראל.
שלשת אלה קשורים בקשר אמיץקשר חזק., ישראל וארץ הקדושה ותורה, וכל אחד מהם הגם שנפרדו, המה כגוף אחד."
מתוך שלום ירושלים' 1868 [קלב]


מקום הטריטוריה וסוג המפעל
יישוב ארץ ישראל
אחד הדברים המדהימים בפעולתו של הרב קלישר, קשור למהפכה שעשה בתפיסת הגאולה וביאת המשיח לפי המסורת היהודית. למרות שצמח בעולם היהודי המסורתי, עולם שהתנגד לזירוז הגאולה על ידי מעשי בני אדם, האמין הרב קלישר, שעל בני האדם לפעול באופן מעשי למען שיבה לארץ ישראל ובכך לקרב את הגאולה. אין לשבת ולחכות למעשה האלוהי שיביא את המשיח.
תהליכים היסטוריים-פוליטיים, שהתרחשו בתקופתו, נתפרשו על ידו כאותות ומופתים משמים. כך למשל פירש את ההיתר, שנתן השולטן הטורקי, לרכוש קרקעות בארץ ישראל:
"..זה מופת חותךהוכחה מובהקת, ראייה. מה שהשולטן נתן רשיון לקנות נחלת אבותינו, אותסימן. נאמן הוא כי מלפנים לא היה רשות ליהודי להקים לו שום שדה ובית על שמו בארץ הקודש, ועתה ה' קורא לנו ונתן בלב המושל לאמר בואו ורשו נחלת יעקב אביכם."
מתוך 'החבצלת', 1872 [שעד]


אחד היתרונות של השיבה לארץ ישראל, לדעתו, בכך שהיא מאפשרת לקיים את כל המצוות, ובעיקר את אלה מהן התלויות בישיבה בארץ ישראל.
"...למען ציון לא אחשהאשתוק., ולמען מצוות הארץ לא תשקוט רוחי, נכספה וגם כלתה נפשיאני משתוקק עד מאוד. לקיום המצוות החסרים לנו בחוץ לארץ."
מתוך 'המגיד', 1872 [שצג-שצד]






 
   
על המאגר על המאגר מה תהיה השפה הרשמית של המדינה שתוקם, האם ידברו בה שפות אחרות. האם תהיה שפה אחת ללימודים גבוהים ולמדע, ושפה כשפת דיבור יומיומית. כיצד ניתן להפיץ את השפה העברית ומה הם המשאבים שיש להשקיע בזאת. התרומה המיוחדת של הוצאת ומרכזי חינוך לטיפוח העברית. מהו היחס שיש להעניק לשפות היהודים באירופה - היידשיש והלאדינו
מה תהיה השפה הרשמית של המדינה שתוקם, האם ידברו בה שפות אחרות. האם תהיה שפה אחת ללימודים גבוהים ולמדע, ושפה כשפת דיבור יומיומית. כיצד ניתן להפיץ את השפה העברית ומה הם המשאבים שיש להשקיע בזאת. התרומה המיוחדת של הוצאת ומרכזי חינוך לטיפוח העברית. מהו היחס שיש להעניק לשפות היהודים באירופה - היידשיש והלאדינו

מה תהיה השפה הרשמית של המדינה שתוקם, האם ידברו שפות אחרות. האם תהיה שפה אחת ללימודים גבוהים ולמדע, ושפה כשפת דיבור יומיומית. כיצד ניתן להפיץ את השפה העברית ומה הם המשאבים שיש להשקיע בזאת. התרומה
כיצד ניתן ללמוד ממנו טקסט לדוגמה
הרב יהודה אלקלעי
הרב צבי הירש קלישר
משה הס
יהודה ליב (לאו) פינסקר
הרב יצחק יעקב ריינס
משה לילנבלום
אחד העם (אשר גינצברג)
אליעזר בן-יהודה
בנימין זאב (תאודור) הרצל
שמעון דובנוב
ישראל זנגביל
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
נחמן סירקין
הרב משה כ'לפון הכהן
חיים וייצמן
מרטין בובר
זאב ז'בוטינסקי
הרב בן-ציון מאיר חי עזיאל
דב בר בורוכוב
רחל שז"ר (כצנלסון)
דוד בן-גוריון
 
  ערך מילוני some text goes  
 
 
 
  ערך מילוני some text goes  
 
 
 
some text goes